אורח החיים המודרני גובה מרבים מאיתנו מחיר כבד:
מספר האנשים שנמצאים כעת בגלות הנפש הוא עצום. חרדות, דיכאונות, אובססיות, הפרעות קשב, מחשבות ופחדים לא היגיוניים וככל שאני חוקר את העניין יותר אני מבין שכמעט ואין אדם היום שאינו סובל מאחת הנוירוזות שצוינו לעיל.
במאמר זה אגע בסיבה העיקרית לתופעות הללו, ויותר חשוב: מה אפשר לעשות בשביל להתגבר עליהן.
לכל הבעיות שצוינו למעלה יש מכנה אחד משותף: חוסר נוכחות בזמן הווה.
במקום להיות כאן בתוך הרגע, האדם נמצא בתוך הראש שלו. הקשב של האדם מופנה למחשבות המיותרות האלו במקום החוצה אל העולם. כתוצאה מכך שהקשב אינו בהווה, אלא במאורעות העבר או במחשבות על תרחישים לא היגיוניים בעתיד, האדם נהנה הרבה פחות מהחיים וגם הפעולות שלו מתבצעות ברמה נמוכה לעומת אם הוא היה מרוכז בהן לחלוטין.
תחשבו על כל רגע יפה בחיים שלכם, הייתם שם לחלוטין, תפסתם אותו בחושים לגמרי והוא היה יפהיפה. לכן כשאתם "בתוך הראש שלכם" ולא כאן כרגע, החיים הרבה פחות טובים ומהנים, ואתם פחות יעילים.
הסיבה העיקרית לתופעות האלו הם טראומות שחווינו בעבר ושכרגע אנחנו לאו דווקא מודעים להם.
הלא מודע "צילם" את הטראומות האלה עם כל הגירויים שחווינו ביחד איתה וכעת בתגובה לגירויים דומים, הוא משליך לנו את ההרגשות שחווינו אז במטרה להגן עלינו ולהימנע מאותה הטראומה.
הקטע שלמנגנון הזה יש יכולת הבדלה מוגבלת ביותר ולכן הוא "משליך" עלינו את ההרגשות הללו ללא כל איום ממשי.
לכן אנו חווים תחושות כמו חרדה לא הגיונית והפרעות קשב. בעצם תשומת הלב שלנו, המודעות, כוח החיים, נלכד בתוך הטראומות האלה מהעבר וזה גורם לנו את ההרגשות שציינו לעיל.
לדוגמא: ילד בגיל חמש קיבל סטירה מצלצלת מאביו שגרמה לו לתחושת כאב ובושה ולהפחתה אנליטית מסוימת. באותו רגע היה באוויר ריח של עשן סיגריות ומשחק כדורגל הוקרן בטלוויזיה. הלא מודע של הילד צילם את הכל. בעתיד כשהילד יתקל בשילוב של הגירויים הללו כמו אדם שדומה לאביו ביחד עם ריח של סיגריות הלא מודע יזרוק לו את התחושות שהרגיש אז על מנת להגן עליו מפני "הסכנה" הקרבה. עם כל הגירויים האלה התרחשו גם תוך כדי השפעת סמים, שכל כך נפוצים היום בחברה שלנו, הסיכון להתפתחות של נוירוזה עולה לאן שיעור.
הפרעות אלו משפיעות על האיזון הביו-כימי במוח. כאשר הפרעות אלו מתרחשות יש בעיות עם ארבעה "שחקנים עיקריים" במוח שלנו- הסרוטונין, הדופאמין, הנור-אדרלנין והגאבא. אלו הם המוליכים העצביים במוח שאחראים על ויסות מצב הרוח שלנו. תעשיית הפסיכיאטריה המתועבת שלא מפסיקה לסמם אותנו ואת ילדינו חושבת שכל מה שצריך לעשות על מנת לטפל בהפרעות השונות האלו הוא לתת כדור שמשפיע על ארבעת ה"שחקנים" ובמיוחד על הסרוטנין, אך מהכרות עם המון מקרים כאלו אני טוען נחרצות שהכדורים הללו רק מעכבים את הבעיה, בטווח הארוך מחמירים אותה, גורמים להתמכרות ולתופעות לוואי קשות ביותר כמו:
1. פגיעה בתפקוד המיני ובהנאה מיחסים.
2. עייפות נוראית.
3. חלומות הזויים בלילה.
4. הגברת החרדה.
ואלו רק חלק מהתופעות…
ישנה שיטה טובה בהרבה להשפיע על ארבעת השחקנים.
לא רק שהיא אפקטיבית יותר לטיפול בהפרעות השונות אלא שהיא גם:
1. באמת מטפלת בבעיה בטווח הארוך ומרפא את האדם.
2. גורמת לבריאות טובה לאין שיעור.
3. משפרת את האנרגטיות ואת התפקוד המיני.
4. משחררת את כוח החיים של האדם.
5. אין לה שום תופעות לוואי.
6. היא תורמת למראה פיזי טוב יותר ולהורדה במשקל.
7. היא גורמת למוח להיות במיטבו.
8. היא מאריכה את החיים.
9. היא עושה סדר במוליכים העצביים וגורמת להגדלה בייצורם.
10. היא לא עולה אפילו שקל אחד.
לשיטה הזאת קוראים ריצה.
בספרו המצוין של ד"ר ג'ון רייטי, "הניצוץ", טוען המחבר שריצה הינה הטיפול האפקטיבי ביותר לטיפול בהפרעות חרדה, דיכאון, קשב וריכוז, פאניקה וסטרס. הוא ממשיך ומוכיח שריצה הינה מאמנת את הגוף והמוח להגיב נכון כשתחושות כאלו עולות עד שבשלב מסויים הן נעלמות, משום שמתבצעת למידה של המוח להפסיק להיכנס למצבים כאלו בתגובה לגירויים מסוימים. ובנוסף העמידות של הגוף להתמודדות עם מצבים אלו עולה.
באשר למינונים- ככל שהבעיה חזקה יותר יש לעשות את הפעילות ביותר אינטנסיביות. עדיף להתחיל כל בוקר בפעילות, כל היום יהיה בהיר יותר ותראו שתרגישו טוב בהרבה. המינימום הוא פעמיים בשבוע והמקסימום 5-6 פעמים. באשר למשך לפחות עשרים דקות, שהאירובי הטוב ביותר הוא בין 40 דקות לשעה.
אני בעצמי טיפלתי בעצמי באמצעות ריצה על מנת להתגבר על חרדה והפרעות קשב שמהן סבלתי ואני מודיע נחרצות שטיפול זה הינו מדהים ואפקטיבי.
כל מה שאתם צריכים לעשות הוא לנעול את נעלי הריצה שלכם ולצאת החוצה!!!
בהצלחה!!!
